המייל הנוסף

ישנם שלושה סוגים של מתאמנים: אלה שעושים כמעט, אלה שעושים בדיוק ואלה שעושים יותר.

אלה שעושים כמעט הם אלה שתמיד צריך לדחוף אותם. המאמן אומר לרוץ 20 דקות אז הם ירוצו 19. הם מרגישים שעשו מספיק ומוותרים לעצמם בישורת האחרונה.

על אלה שעושים בדיוק אין צורך להכביר במילים. הם תמיד ממלאים אחר ההוראות ומבצעים את כל התרגילים בדיוק מירבי ולא מוותרים על אף חזרה.

אלה שעושים יותר תמיד יוסיפו עוד קצת פלפל לאימון. הם יוסיפו עוד חזרה או שתיים של שכיבות שמיכה. ירוצו עוד 3 דקות אחרי שכבר עברו את קו הסיום. הם ימתחו את עצמם לקצה.

יום אחר יום אלה שעושים יותר מגדילים את הפער בינם ובין כל השאר. החזרות הנוספות הבודדות כל יום מצטברות לכדי מאות בשנה והדקות הבודדות לשעות. זהו הבדל עצום, הן פיזי והן מנטלי.

ההצלחה לשבור את המחסום, לרוץ מהר יותר, לקפוץ גבוה יותר או לדחוף חזק יותר דווקא בסוף האימון, כשהגוף כבר עייף וכואב היא מחשלת. היא מראה לנו כמה אנו חזקים, לא רק בגוף, ושאין מכשול שלא נצליח להתגבר עליו.

איזה סוג של מתאמנים אתם?

%d בלוגרים אהבו את זה: