חליפת עור

אני יודע להגיד די בוודאות איפה הגוף שלי מתחיל ואיפה הוא נגמר. שכבת עור חוצצת בין מה שהוא ״אני״ לבין מה שהוא לא. אולם לפעמים אני שואל את עצמי האם הגוף התלת ממדי הזה מתאר את מי שאני כהלכה?

מסקנה אליה הגעתי כבר בעבר היא שאני לא רק הגוף הפיזי שלי. אני בכל רגע כל מה שאני חווה: תחושות, רגשות, מחשבות, מראות, צלילים, טעמים וכל דבר נוסף המופיע לי בתודעה. כעת אני על ספסל, מסתכל על עץ ומריח את פרחיו. האם אין זה אומר שכרגע אותו עץ, המופיע לי בתודעה הוא חלק ממני?

העולם מחובר ומקושר הרבה יותר מכפי שאנחנו נוטים להאמין. כל מפגש ואינטראקציה עם אדם אחר, מכר או זר, במידה מסוימת משנים אותנו. אני אתנהג בצורה שונה בזמן הליכה ברחוב אם אחלוף על פני מישהו לעומת אם אלך לבדי לגמרי.

אנחנו מורגלים לחשוב על עצמנו כישות נפרדת משאר העולם, אולם לא כך הדבר. אנחנו חלק במערכת גומלין גדולה, מסועפת ומורכבת שכל חלקיה קשורים האחד לשני. ההתנהגות של אחרים משפיעה עלינו, ולא פחות חשוב מכך, ההתנהגות שלנו משפיעה על אחרים.

איפה אתם מרגישים שאתם מתחילים ונגמרים? ואיך אתם יכולים להשפיע לטובה על המערכת?

%d בלוגרים אהבו את זה: